לפני שאתחיל להסביר על המקום שלי במסורת הוודאנית, חשוב לי להסביר כמה דברים לגביה: יש כמה סוגים של וודו עיקריים והמון ענפי משנה כמו בוויקה לזרמיה: הראשון והמקורי הוא הוודון, דת מדינה של בנין, טוגו ומקומות שונים במערב אפריקה. המילה וודון היא בעצם מילה של שבטי הפון והאווה שפירושה רוח, נפש, דת. זו בעצם המשמעות המקורית של המילה. היא מאוייתת כך: Vodun. הדת הזאת הגיעה עם העבדים לארצות הברית והאיטי, והיא פרחה אך ורק תחת שליטה צרפתית או ספרדית בגלל הקתוליזם שאיפשר לאורישות ולכוחות הטבע השונים "להסתתר" מאחורי קדושים נוצריים. הגרסאות של הוודון הזה קיבלו שם צרפתי, וטעמים נוצריים יותר והיא נכתבת כך: Vodou. למסורת זו, יש גם נציגים בארץ, והיא יותר נפוצה במערב בגלל הגישה לטקסטים באנגלית צרפתית וספרדית. החלק השלישי הוא Voodoo באיות המסורתי יותר, שהוא המצאה מגוחכת של הוליווד. בובות, סיכות, זומבים רקובים ועוד. יש להם מקום בוודו ואפילו בוודון, אבל בהקשרים אחרים תרבותיים אחרים, והם לא המרכז. (בדומה לזה שהצד האפל של הקבלה היהודית המעשית הוא אינו מרכז הדת היהודית). הודו או Hoodoo, בתעתיק אנגלי, היא שיטה מאגית שהיא תערובת של מאגיה אפריקאית, מאגיה קבליסטית שימושית ומאגיה של הילידים האמריקאים- אני הגעתי לוודו דרך ההודו למעשה.עכשיו כשסיימנו את האטימולוגיה המתישה הזו אפשר לעבור למבנה הדתי, והמשמעויות החבויות בתוכו.

המסורת הוודאנית

נכתב על ידי: ארדן קרן

וודו היא ואמונה הבנויה על שלושה כישורים המתקיימים בו זמנית: העמוק ביותר הוא אולודומרה. זוהי הבוראת (או הבורא, שתי הצורות נכונות, מדובר באנדרוגינוס מקודש) שיצרה את העולם ואת נפשות כל החיים בו.  היא לא זמינה לקשר בני האדם, אינה מקבלת מנחות והיא מרוחקת. יש לה מקום במיתוסים קדושים, אבל היא לא נמצאת שם לקריאה טקסית או זימון. בכישור השני, נמצאים המתים: עולם המתים הוא העולם הזה. לאחר המוות, התודעה של המתים מצטרפת לתודעה קולקטיבית שנקראת ה"אגונגון", שאחראים לידע של העבר, וההחלטות מי מזדווג עם מי, ומי מביא ילדים עם מי. יש כמה סוגים של אגונגון, והמכשפות והלוחמים זוכים לבחירה- אם להישאר באחד מהם, או להתקיים עצמאית תקופה מסויימת. הכישור השלישי הוא האורישות- האורישות הן כוחות טבע שקיבלו מאולודומרה תחומים משותפים, והם מנהלים את העולם. הם נוצרו כדי שבני האדם יהיו עימן בקשר ויוכלו להשתתף ביצירת העולם ולקבל את צורכיהם. מאהבה עד יצירת הגוף האנושי, מהים עד ההר, מקפה עד כישוף: לכל אחד מהם יש אורישה- רוח טבע חיה שניתן לעורר בטקסים מסודרים ולפנות אליה. האורישות אינן זמינות רק לכהונה מסודרת, כל אדם יכול לקרוא להן ולדבר עימן אם הוא נושא את המנחה הנכונה ויש לו את הידע הנכון לטקסים.  שלושת הכישורים הללו קיימים במקביל, ומלבד אולדומרה שאינה זמינה לאיש, השאר זמינים לכולם באופן מלא. דת הוודו היא נגזרת של מאמי-ווטה, דתות אפריקאיות שסוגדות לישויות מים, ואכן יש לא מעט כאלו באפריקה. במובן הזה וודו היא הדת העתיקה ביותר בעולם. זרמים שונים שלה במקומות שונים באפריקה ובתפוצה האפריקאית מגוונים ושונים מאוד אחד מהשניה. דתות שלמות כמו סנטריה ופאלו מיומבה, הנסגדות מחוץ לאפריקה אימצו את האורישות.

הפולחן הפעיל הוא כאמור, לאורישות ולמתים. לכל אורישה יש דברים שהיא אוהבת, יש דברים שאסורים עליה, ויש לה את ה"שטנץ" הקטן שלה שבלעדיו העבודה האנרגטית לא ממש יעילה. האורישה הראשונה שעובדים איתה וה"שטנץ" שלה היא לגבה. לגבה, אשו, אלגואה ועוד הם שמותיו (שהם תארים יותר משמות) של האורישת פותחת השערים. הוא יפתח את השער, יסגור את השער, יתרגם לכם את המסרים מהעולם האחר, יביא דברים עימו וישא דברים אליו. רוצים לתת קטורת לאושון כדי להרוויח כסף?  אתם מתחילים בפתיחת השערים ללגבה ונותנים לו גם קטורת. הוא לא אוהב יותר מידי טקסיות וסדר- להפך, הוא יבלגן לכם את החדר, יחזיר לכם חלומות לא משהו ויעזור לכם להתמודד עם קשיים מהעבר.  ה"שטנץ" שלו זה שהוא חייב להיות ראשון בכל דבר טקסי. כמו לכל כוח טבע, יש לו פנים נעימות ופנים לא נעימות. הוא ילד קטן. הוא גם זקן קשיש. הוא יביא את המנחות שלכם לאלים, אבל יביא גם את העונשים מהם. גנבו מכם כסף? עשו מכם צחוק? לגבה יקשיב. לגבה יביא את הענישה אם יש צורך. ללגבה יש גם את פני המוות, שפותח את השערים בין עולם החיים למתים. אושון אוהבת את היקר והטוב ביותר, יווה לא תסבול פולחן בעירום או מיניות, ימיה לא תסבול אלימות ופינות וסכינים, אבל כן תיתן לכם הרבה מאוד עבור אבטיח. כל אחת מהאורישות נחקרת על ידי המאמינים, דרך סיפורים קדושים- כמו שתרגמתי בבלוגי, ודרך הלימודים וספרות.

בארצנו הקטנה, נוצר אילה- בית וודו ומסורת וודו עם נגיעה מאגית רחבה בשם "בעלת טבע". טבע מתחקה אחרי המהות של הוודון לעסוק ברוח, ובעלת הינו כינוי של אשרה, אחת האלות העתיקות שסגדו להן באזור זה- כדי לכבד את רוחות המקום. בעלת טבע מחזיק באמונות וודון פרקטיות, מבוסס על מריטוקרטיה ומנוהל על ידי ארדן קרן (אני) ושלאויה, המארגנת אירועי וודו פתוחים שאליהם מוזמנים כל המעוניינים. שלאויה היא חצי אפרו-אמריקאית וחצי אמריקאית יילידית, אז הוודון שלה מתובל בנגיעות הקשורות יותר לעיסוק ועבודה עם טבע נקי מאשר טקס מאורגן בחלל סגור. האילה מספק חיזוי ומאגיה- ופולחן אורישות וחפצי דת שונים. ידועים לי גם אנשים שעוסקים בוודו יותר בסיגנון האיטי, כמו שתיארתי בתחילת המאמר.